תורן נ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"

החלטה

בפני ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ, מיה אבגנים פיינשטיין , אשר קיבלה בחלקה את הבקשה בטענת פרעתי שהגישה המשיבה ללא צו להוצאות.

למעשה אם מבררים את המוץ מן התבן הערעור מתייחס ל-3 עניינים. האחד, קביעת כב' הרשמת כי פתיחת תיק ההוצל"פ על ידי המבקש נגד המשיבה 32 יום לאחר מתן פסק הדין מהווה התנהגות חסרת תום לב, שמטרתה לזכות בשכ"ט נוסף בהוצל"פ. השני, אי קביעת שכ"ט בבקשה בטענת פרעתי שנדחתה ברובה, למעט לסכום של 95 ₪ מתוך כ-18,000 ₪. השלישי, קביעת כב' הרשמת כי שכר הטירחה שנקבע בבית המשפט אינו חל על האגרה ומכאן הקביעה כי הבקשה לביצוע הוגשה בסכום של 95 ₪ מעבר לסכום שנקבע בפסק הדין.

המבקש נפגע בתאונת דרכים. המבקש הגיש תביעה נגד המשיבה ובסיומה ניתן פסק דין המחייב את המשיבה לשלם לו 15,000 ₪ בצירוף הוצאות אגרה ושכ"ט עוד בשיעור 13% +מע"מ. פסק הדין ניתן ביום 5/5/11. ב"כ המבקש שלח ביום 8/5/11 מכתב לב"כ המשיבה ובו פירוט הסכום שלדעתו נבע מפסק הדין (18,071 ₪). ביום 5/6/11 הודיע ב"כ המבקש לב"כ המשיבה כי כיון שסכום פסק הדין לא שולם במועד יוגש פסק הדין לביצוע בהוצל"פ. פסק הדין הוגש לביצוע ביום 6/6/11. ביום 14/6/11 קיבל ב"כ המבקש תשלום לפי פסק הדין בסך 17,912 ₪. וביום 30/6/11 הוגשה הבקשה בטענת פרעתי. המבקש הגיש תגובה. כב' הרשמת נתנה החלטה על סמך כתבי הטענות ובה קבעה כי המבקש פעל כדין משהגיש את פסק הדין לביצוע לאחר שחלפו 30 יום ממתן פסק הדין לכן המבקש זכאי לקבל בחזרה את האגרה ושכ"ט א' בהוצל"פ. הבקשה לביצוע הוגשה על סך של 95 ₪ מעל לסכום הנובע מפסק הדין לפיכך יש לקבל את הבקשה בטענת פרעתי לגבי סכום זה. המבקש הגיש את הבקשה מיד בחלוף 30 הימים שממתן פסק הדין על מנת לזכות בשכ"ט נוסף ובכך נהג בחוסר תו"ל. כיון שכך וכיון שהבקשה התקבלה בחלקה לא ניתן צו לעניין שכר הטירחה. כב' הרשמת הורתה עוד שאם יתרת הסכום לפי החלטתה לא ישולם תוך 20 יום, יהיה המבקש רשאי להמשיך בהליכים.

כאמור, על החלטה זו הוגש הערעור. הערעור הועבר לתגובת המשיבה אשר טענה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת. לטענת המשיבה הן הקביעה שהבקשה לביצוע הוגשה על סכום של 95 ₪ (לפי האמור בתגובה 98 ₪)מעל למה שנפסק, הן הקביעה בעניין חוסר תום הלב בפתיחת התיק והן אי קביעת שכר טירחה הינן החלטות סבירות העולות מן החומר, ולכן אין להתערב בהן. המשיב הגיב לתגובה , לפי בקשה שהגיש, והצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות.

לאחר עיון בכתבי הטענות באתי למסקנה כי אין להתערב בהחלטת כב' הרשמת, לבד מן הקביעה לעניין חוסר תום הלב, ולפיכך יש לדחות את הערעור, למעט לעניין זה, ללא צו להוצאות.

ראשית, מקובלת עלי שיטת החישוב של המשיבה ושל כב' הרשמת לפיה שכ"ט שנקבע בבית משפט, של 13%+ מע"מ, חל רק על סכום הפיצוי ולא על האגרה. אין מקום לקביעת שכ"ט על האגרה. לפיכך, נכונה הקביעה שפסק הדין הוגש לביצוע בסכום של 95 ₪ מעל לסכום שנקבע בפסק הדין.

שנית, לעניין אי חיוב בשכר טירחה, כידוע ערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטות שעניינן שכר הטירחה. השאלה בערכאת הערעור היא לא מה היתה אותה ערכאה קובעת בסיטואציה שנוצרה, השאלה היא האם ההחלטה לעניין שכר הטירחה הינה כה בלתי סבירה שלא ניתן להשאירה על כנה. בנסיבות המקרה, מאחר ורוב סכום פסק הדין שולם על ידי המשיבה (למעשה כולו למעט הסכומים הנוספים כתוצאה מפתיחת תיק ההוצל"פ), אף שהוא שולם באיחור קטן, ולאור הקביעה שפסק הדין הוגש לביצוע על סכום גובה מזה שנפסק, לא ניתן לאמר שההחלטה היא כה בלתי סבירה המחייבת התערבות ערכאת הערעור.

כאמור, לגבי הקביעה שהתיק נפתח על ידי המבקש בחוסר תום לב, נראה כי לא ניתן להגיע לממצא זה מבלי שהצדדים יחקרו ומבלי שתינתן להם הזכות לטעון לעניין זה. אין ספק שתיק ההוצל"פ נפתח לאחר שחלף המועד הקבוע בחוק- 30 יום ממתן פסק הדין. בשל כך גם כב' הרשמת חייבה את המשיבה בסכומים הנוספים הנובעים מפתיחת התיק (אגרה ושכ"ט בהוצל"פ). לפיכך, מאחר ולא ניתנה לב"כ המבקש הזכות להגיב לקביעה זו, הקביעה כי ב"כ המבקש נהג בחוסר תום לב מבוטלת.

כאמור, התוצאה היא שהערעור נדחה למעט לעניין קביעת חוסר תום הלב ואין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: